<h1>ראבי"ה שו"ת סימן קנ"א</h1>
<h2>דף סו.</h2>
בירושלמי דפסחים פרק אלו דברים [ה"א] פריך גבי הלל ובני בתירא וכי אפשר לשבע שנים שלא יחול ארבעה עשר בשבת ולמה נתעלמה מהם הלכה, פירוש הרגיל האיך שכחוהו בני בתירא, ומשני כדי ליתן גדולה להלל. ויש לתמוה דדכוותה פרכינן גבי טבילת בעלי קריין [ברכות כ"ב ע"ב] ונחזי עזרא היכי תיקון, וכן בפרק אין עומדין [ל"ג ע"א] פריך מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות ר' אליעזר ור' עקיבא במאי פליגי נחזי היכי תקון, ובמס' ראש השנה [ל"ב ע"א] גבי פלוגתא דר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי דפליגי נמי בתפלות דראש השנה במלכיות זכרונות ושופרות למה לא פריך לה תלמודא נחזי היכי תקון, וזהו דבר הנוהג בכל שנה ושנה, ותימה האיך שכחוהו. ונראה לי דלא פריך לה אלא אמידי [דאיתנהו] בכינופיא כגון פסח, דהאיך יתכן שישכחו כולם.
<h2>דף קיד.</h2>
והא דמקשינן הלכתא אהלכתא, דהא קיימא לן [עירובין י"ג ע"ב] הלכה כבית הלל משום בת קול וקיימא לן כר' יהושע דלא משגח בבת קול, ומתרצינן לה דההיא בת קול דהזהב [נ"ט ע"ב] דלא משגח ר' יהושע בבת קול היינו משום דלכבודו דר' אליעזר יצתה דאמר מן השמים יוכיחו, ומיהו קשה דבפרק אלו דברים [ברכות נ"ב ע"א] קאמר סתמא דתלמודא על פלוגתא דבית שמאי ובית הלל הא מני ר' יהושע הוא דאמר אין משגיחים בבת קול, ופירש"י ור"ח דהיינו ר' יהושע דפרק הזהב, ולא נהירא, דהא לא דמי בת קול דר' יהושע לבת קול דבית הלל, דדילמא ר' יהושע מודה לבית הלל מטעם דרובא נינהו. הלכך אני אומר דזהו רבי יהושע שבפרק בתרא דחגיגה [כ"ב ע"ב], דמשמע שחזר ר' יהושע להיות שונה כבית שמאי, דאמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה, אלמא סבירא ליה לגמרי כבית שמאי, ומטעם משום דבית שמאי חריפי טפי.
